פגם בצוואה
מאמר זה בא להאיר את עיני המתבונן על חשיבות ניסוח קפדני של הצוואה וההשלכות הנלוות לכך.
עקרון על בדיני צוואות הוא כי יש לתת תוקף לרצון המצווה. לאחר שהמצווה הולך לעולמו מתברר לעיתים כי בצוואה שנעשתה שנים או עשרות שנים קודם לכן נפלו פגמים שעלולים לפגוע בתוקפה של הצוואה, שאז יינתן תוקף לצוואה קודמת של המצווה או להסדר חלוקת העיזבון לפי צו ירושה מכח הדין, וזאת בניגוד לכוונתו של המצווה ולהוראותיו המפורשות כמפורט בצוואתו.
עקרון על בדיני צוואות הוא כי יש לתת תוקף לרצון המצווה. לאחר שהמצווה הולך לעולמו מתברר לעיתים כי בצוואה שנעשתה שנים או עשרות שנים קודם לכן נפלו פגמים שעלולים לפגוע בתוקפה של הצוואה, שאז יינתן תוקף לצוואה קודמת של המצווה או להסדר חלוקת העיזבון לפי צו ירושה מכח הדין, וזאת בניגוד לכוונתו של המצווה ולהוראותיו המפורשות כמפורט בצוואתו.
יחד עם זאת, פגמים בצוואה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות - פגמים צורניים ופגמים מהותיים, היורדים לשורשו של עניין. לא כל פגם בצוואה יביא מיידית לפסלותה. בהתאם לחוק הירושה לבית המשפט סמכות להורות על תיקון פגמים בצוואה ולהכשירה ככל שדובר בפגמים שאינם מהותיים והוכח בפניו כי הצוואה משקפת את רצונו של המצווה.
בית המשפט הורה על תיקון פגמים בצוואה במקרים הבאים: העדים לצוואה לא חתמו על כל עמוד בצוואה, לא חתמו בבית החולים בפני המצווה אלא מחוץ לחדרו של המצווה, נפלו טעויות במספרי הסעיפים בצוואה או בעמודי הצוואה. מנגד, השפעה בלתי הוגנת, תלות של המנוח ביורש, איום וכפיה על המצווה לערוך צוואה בניגוד לרצונו החופשי, נוכחות של נהנה עפ"י הצוואה במעמד חתימת הצוואה או אי הקראת הצוואה למנוח בעת עריכתה בפני העדים, אשר וידאו כי הצוואה נתנה בהבנה מלאה ומרצון חופשי של המנוח עלולים להיחשב כפגם מהותי המפקיע את תוקפה של הצוואה.
כך גם אם הוכח כי המצווה נעדר כושר קוגניטיבי להבין בטיבה של צוואה במועד עריכתה. מנוח, שסבל מדמנציה או אירוע מוחי נעדר כשרות משפטית לערוך צוואה. במקרה של ספק לגבי כשרותו המשפטית של המנוח לערוך צוואה, לרבות צוואת שכיב מרע, יש צורך להוכיח את כשרותו המשפטית של המנוח באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית, לפיה בשעה שערך המנוח את הצוואה הוא היה כשיר. ככל שמדובר במנוח, אשר ערך חתם על הצוואה או מסר צוואה בעת אשפוזו בבית החולים יידרש המומחה הרפואי לעיון בתיק הרפואי ולתרופות שנטל המנוח, אשר עלולות להשפיע על מצבו הקוגניטיבי באופן שלא ניתן לומר כי המנוח הבין בטיבה של צוואה על כל המשמעויות הנלוות לה, לרבות היקף העיזבון ורצונו לחלק את עזבונו בין יורשיו כפי שראה לנכון.
לעומת זאת, נפסק כי במקרה של צוואה הדדית אין הכרח כי בן או בת הזוג לא יהיו נוכחים במעמד עריכת הצוואה כאשר הם חותמים על הצוואה בפני עורך דין למרות שהם נהנים לפי הצוואה.
אם כן, לא כל פגם בצוואה מביא אוטומטית לפסלותה. יחד עם זאת פגם בצוואה פוגע בחזקת התקינות של הצוואה ונטל ההוכחה במקרה זה עשוי לעבור לכתפי מבקש קיום הצוואה להוכיח כי הצוואה כשרה. להעברת נטל ההוכחה משמעות נכבדה, שכן ככל שלא יוכח שיש לקיים את הצוואה חרף הפגמים שנפלו בה, הרי שהבקשה למתן צו קיום צוואה תידחה ובמקום הצוואה הנוכחית יינתן צו ירושה או צו קיום צוואה לצוואה קודמת של המנוח בניגוד לכוונתו של המוריש.
המסקנה המתבקשת היא כי בעת עריכת צוואה יש להקפיד על ניסוח הצוואה בצורה מדוקדקת לבל ייפלו בה פגמים צורנים ומהותיים, וזאת כדי להימנע מהגשת התנגדויות לצוואה מטעמו של יורש או יורשים של המנוח, אשר לכאורה קופחו בצוואתו האחרונה של המנוח - הליכים שעלולים להיות יקרים וממושכים, ובכך להסב עגמת נפש רבה ונזקים כלכליים ליורשים. וחמור מכך, ימנע כיבוד רצונו האחרון של המנוח כפי שהשתקפה מצוואתו האחרונה.
